Mitsva de manger et d’augmenter le repas la veille de Yom Kippour ; interdiction d’y jeûner ; on ne se jette pas sur la face et l’on omet certains textes.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
מצוה לאכול בעיוה"כ ולהרבות בסעודה: הגה ואסור להתענות בו אפי' תענית חלום (מהרי"ל) ואם נדר להתענות בו עיין לעיל סי' תק"ע סעיף ב':
C’est une mitsva de manger la veille de Yom Kippour et d’augmenter le repas. (Rema : Il est interdit d’y jeûner, même un jeûne pour un rêve. Si l’on a fait vœu d’y jeûner, voir plus haut siman 570 seif 2.)
אין נופלים על פניהם בערב יוה"כ: הגה גם אין אומרים למנצח ומזמור לתודה (מנהגים) גם אין אומרים קודם עלות השחר הרבה סליחות ויש מקומות נוהגים להרבות בסליחות והכל לפי המנהג ולענין אמירת אבינו מלכנו בעיו"כ יש בו מחלוקת בין אחרונים ומנהג עירי שלא לאומרו כי אם כשחל יו"כ בשבת שאין אומרים בו אבינו מלכנו אז אומרים אותו ערב יו"כ שחרית:
On ne se jette pas sur la face la veille de Yom Kippour. (Rema : On ne dit pas non plus למנצח ni מזמור לתודה. On ne dit pas non plus, avant le lever de l’aube, un grand nombre de selihot. Il est des lieux où l’on a coutume d’augmenter les selihot, et tout suit la coutume. Quant à dire Avinou Malkenou la veille de Yom Kippour, les Aharonim sont partagés ; la coutume de ma ville est de ne pas le dire, sinon lorsque Yom Kippour tombe un Chabbat — jour où l’on ne dit pas Avinou Malkenou —, on le dit alors à shaharit de la veille de Yom Kippour.)