Lavage de plaisir interdit, même un doigt ; lavage de saleté permis ; netilat yadayim limitée aux articulations ; passages dans l’eau pour une mitsva ; tevila interdite de nos jours.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
אסור לרחוץ ביום הכפורים בין בחמין בין בצונן ואפי' להושיט אצבעו במים אסור ואם היו ידיו או רגליו או שאר גופו מלוכלכי' בטיט או בצואה או שנטף דם מחוטמו מותר לרחצם שלא אסרו אלא רחיצה של תענוג:
Il est interdit de se laver à Yom Kippour, que ce soit à l’eau chaude ou à l’eau froide, et même de plonger un doigt dans l’eau. Si les mains, les pieds ou une autre partie du corps sont souillés de boue ou d’excréments, ou si du sang a coulé du nez, il est permis de les laver : on n’a interdit que le lavage de plaisir.
נוטל אדם ידיו שחרי' ומברך על נטיל' ידים ויזהר שלא יטול אלא עד סוף קשרי אצבעותיו (ולא יכוין להנאת רחיצה רק להעביר הרוח רעה מעל הידים (הגהות מיימוני):
L’homme se lave les mains le matin et bénit sur netilat yadayim ; il prendra garde de ne se laver que jusqu’à l’extrémité des articulations des doigts. Qu’il n’ait pas en vue le plaisir du lavage, mais seulement d’écarter le mauvais souffle d’au-dessus des mains.
אם הטיל מים ושפשף בידו או עשה צרכיו וקנח מותר לרחוץ דהוי ליה ידיו מלוכלכות (ורוחץ עד סוף קשרי אצבעותיו) ואם רוצה להתפלל אפילו לא קנח נמי מותר ליטול עד סוף קשרי אצבעותיו: הגה וכן כהן העולה לדוכן נוטל ידיו אע"פ שהן טהורות דכל רוב רחיצה שאינו מכוין בה לתענוג מותרת (הגהות מיימוני פ"ב מהל' י"כ ומהרי"ל) ולכן אפי' בא מן הדרך ורגליו כהות מותר לרחצן (ב"י בשם הגהות מיימוני וסמ"ג וטור הלכות ט"ב):
S’il a uriné et s’est frotté la main, ou s’il a fait ses besoins et s’est essuyé, il lui est permis de se laver, car ses mains sont souillées ; il se lave jusqu’à l’extrémité des articulations des doigts. S’il veut prier, même s’il ne s’est pas essuyé, il lui est aussi permis de se laver jusqu’à l’extrémité des articulations des doigts. (Rema : De même, le kohen qui monte au duchan se lave les mains bien qu’elles soient pures : tout lavage important auquel on n’a pas en vue le plaisir est permis. Aussi, même s’il revient de voyage et que ses pieds sont fourbus, il lui est permis de les laver.)
מי שהוא אסטניס ואין דעתו מיושבת עליו עד שיקנח פניו במים מותר: הגה ונהגו בזה להחמיר ואפילו ברחיצת העינים שהיא קצת רפואה נהגו להחמיר (מהרי"ל) ואסור לרחוץ פיו ביום הכפורים כמו שנתבאר לעיל סימן תקס"ז סעיף ג':
Celui qui est asthénique et dont l’esprit n’est pas en repos tant qu’il n’a pas essuyé son visage à l’eau, cela lui est permis. (Rema : On a coutume d’être rigoureux en cela, et même pour le lavage des yeux, qui est un peu un remède, on a coutume d’être rigoureux. Il est interdit de se rincer la bouche à Yom Kippour, comme on l’a exposé plus haut siman 567 seif 3.)
ההולך לבית המדרש או להקביל פני אביו או רבו או מי שגדול ממנו בחכמה או לצרכי מצוה יכול לעבור במים עד צוארו בין בהליכה בין בחזרה ובלבד שלא יוציא ידו מתחת שפת חלוקו להגביה שולי חלוקו על זרועו והוא שלא יהיו המים רודפים דאם כן אף בחול אסור מפני הסכנה אפי' אם אינם מגיעים אלא עד מתנים:
Celui qui va au beit hamidrash, ou recevoir le visage de son père, de son maître, ou de quelqu’un plus grand que lui en sagesse, ou pour les besoins d’une mitsva, peut traverser l’eau jusqu’au cou, à l’aller comme au retour, à condition de ne pas sortir la main de sous le bord de sa tunique pour en relever les pans sur son bras ; et à condition que l’eau ne soit pas impétueuse, car alors, même en semaine, c’est interdit à cause du danger, même si elle n’atteint que la ceinture.
הא דשרי לעבור בגופו במים לדבר מצוה דוקא לעבור בגופו במים עצמן אבל לעבור בספינה קטנה יש מי שאוסר:
Ce qu’il est permis de traverser de son corps dans l’eau pour une mitsva, c’est seulement de passer de son corps dans l’eau même ; mais passer dans une petite barque, il en est qui l’interdisent.
הרב אסור לעבור במים כדי לילך אצל תלמידו:
Le maître n’a pas le droit de traverser l’eau pour aller chez son disciple.
ההולך לשמור פרותיו מותר לעבור במים בהליכה אבל לא בחזרה: הגה וכל מקום דמותר לעבור במים אפי' היה לו דרך שיכול להקיף ביבשה מותר לעבור דלמעט בהילוך עדיף טפי: (א"ז)
Celui qui va garder ses fruits a le droit de traverser l’eau à l’aller, mais non au retour. (Rema : Partout où il est permis de traverser l’eau, même s’il avait un chemin par lequel il pouvait contourner à sec, il a le droit de traverser : diminuer la marche est préférable.)
אסור להצטנן בטיט לח אם הוא טופח על מנת להטפיח ואסור להצטנן בכלים שיש בהם מים אפילו הם חסרים בין של חרס בין של מתכת אבל אם הם ריקים מותר וכן בפירות ובתינוק: הגה ואסור לשרות מפה מבעוד יום ולעשותה כמין כלים נגובים ולהצטנן בה בי"כ דחיישינן שמא לא תנגב יפה ויבא לידי סחיטה (הגהות מיימוני פ"ב ומרדכי וסמ"ק ומנהגים) החולה רוחץ כדרכו אע"פ שאינו מסוכן (רמב"ם):
Il est interdit de se rafraîchir dans de la boue humide si elle est tofah al menat lehatfiah, assez mouillée pour mouiller à son tour. Il est interdit de se rafraîchir avec des récipients contenant de l’eau, même s’ils ne sont pas pleins, qu’ils soient de terre ou de métal ; mais s’ils sont vides, c’est permis. De même avec des fruits et avec un petit enfant. (Rema : Il est interdit de tremper un linge de jour encore et de le rendre comme des linges essorés pour s’en rafraîchir à Yom Kippour, car l’on craint qu’il ne sèche pas bien et que l’on en vienne à tordre. Le malade se lave comme à son habitude, même s’il n’est pas en danger.)
כלה כל שלשים יום מותר' לרחוץ פניה:
Une jeune mariée, tout au long des trente jours, a le droit de se laver le visage.
מי שראה קרי בזמן הזה ביום הכפורים אם לח הוא מקנחו במפה ודיו ואם יבש הוא או שנתלכלך רוחץ מקומו' המלוכלכים בו לבד ומתפלל ואסור לרחוץ גופו או לטבול אע"פ שבשאר ימו' השנ' הוא רגיל לטבול לתפלה:
Celui qui a vu un kri, de nos jours, à Yom Kippour : s’il est humide, il l’essuie avec un linge et cela suffit ; s’il est sec ou qu’il s’est souillé, il lave seulement les endroits souillés et prie. Il lui est interdit de laver son corps ou de s’immerger, bien que les autres jours de l’année il ait l’habitude de s’immerger pour la tefila.
בזמן הזה אסור לאשה לטבול ביום הכפורים אפי' הגיע זמן טבילתה בו ביום:
De nos jours, il est interdit à une femme de s’immerger à Yom Kippour, même si le temps de sa tevila tombe ce jour-là.