Nombre d’espèces, lien du faisceau, main droite et gauche, berakha et Chehéhiyanou, agitations, interdépendance des quatre espèces.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
מצות ד' מינים שיטול כל אחד לולב א' וב' ערבות וג' הדסים [ובמקום דליכא הדס כשר סגי ליה בחד דלא קטום]. [ב"י סימן תרמ"ו בשם א"ח] ומצוה לאגדם בקשר גמור דהיינו ב' קשרים זה על זה משום נוי ויכול לאגדם במין אחר ואם נשרו מהעלין בתוך האגודה בענין שמפסיק אין לחוש [דמין במינו אינו חוצץ אבל שלא במינו חוצץ על כן יזהר ליקח החוט שרגיל להיות סביב ההדס] [מהרי"ל] ואם לא אגדו מבעוד יום או שהותר אגודה אי אפשר לאגדו בי"ט בקשר גמור אלא אוגדו בעניבה: הגה יש מי שכתבו לעשות הקשר בדרך אחר שכורכין סביבות ג' מינים אלו ותוחבין ראש הכרך תוך העגול הכרוך [טור] וכן נוהגין ויש לקשור ההדס גבוה יותר מן הערבה [מהרי"ו] וישפיל ההדס והערבה בתוך אגד הלולב כדי שיטול כל ג' מינים בידו בשעת ברכה [מהרי"ל] ויש שכתבו לעשות בלולב ג' קשרים וכן נוהגין [מרדכי פרק לולב הגזול]:
La mitsva des quatre espèces : que chacun prenne un loulav, deux aravot et trois hadassim. Là où l’on n’a pas de hadas casher, un seul non coupé lui suffit. C’est une mitsva de les lier d’un nœud véritable, c’est-à-dire deux nœuds l’un sur l’autre, pour la beauté. On peut les lier avec une autre espèce. Si des feuilles sont tombées dans le faisceau de manière à interrompre, on n’y aura pas égard : une espèce dans son espèce n’interpose pas, mais une autre espèce interpose ; aussi prendra-t-on garde de retirer le fil qui entoure d’ordinaire le hadas. Si on ne les a pas liés de veille, ou si le faisceau s’est défait, on ne peut les lier à Yom Tov d’un nœud véritable : on les lie d’une boucle. « (Rema : » Certains ont écrit de faire le nœud autrement : on entoure ces trois espèces et l’on enfonce le bout de l’entourement dans le cercle formé. C’est ainsi que l’on pratique. Il faut lier le hadas plus haut que l’arava. On abaissera le hadas et l’arava dans le faisceau du loulav afin de prendre les trois espèces en main au moment de la berakha. Certains ont écrit de faire au loulav trois nœuds ; c’est ainsi que l’on pratique.)
יטול האגודה בידו הימנית ראשיהם למעלה ועיקריהם למטה והאתרוג בשמאלית:
On prendra le faisceau de la main droite, les têtes en haut et les bases en bas, et l’etrog de la gauche.
אטר נוטל לולב בימין כל אדם ואתרוג בשמאל כל אדם דבתר ימין ושמאל דעלמא אזלינן ולא בתר ימין ושמאל דידיה: הגה וי"א דאזלינן בתר ימין דידיה ויש ליטול הלולב בימין דידיה ואתרוג בשמאל דידיה [הרא"ש ורבי' ירוחם ומהרי"ו] וכן נהגו וכן עיקר ואם היפך יצא [מהרי"ל ומנהגים] ושולט בב' ידיו נוטל הלולב בימין ואתרוג בשמאל ככל אדם [כל בו]:
Un gaucher prend le loulav de la droite de tout homme et l’etrog de la gauche de tout homme : on suit la droite et la gauche du monde, non les siennes. « (Rema : » Certains disent que l’on suit sa propre droite : il prendra le loulav de sa droite et l’etrog de sa gauche. C’est ainsi que l’on a coutume, et c’est l’essentiel. S’il a inversé, il s’est acquitté. Celui qui se sert des deux mains prend le loulav à droite et l’etrog à gauche, comme tout homme.)
אדם שאין לו יד נוטל לולב בזרועו וכן האתרוג:
Un homme qui n’a pas de main prend le loulav de son bras, et de même l’etrog.
יברך על נטילת לולב ושהחיינו קודם שיטול האתרוג כדי שיברך עובר לעשייתו או יהפוך האתרוג עד שיברך: הגה ויברך מעומד [מהרי"ל וכל בו] ולא יברך רק פעם אחת ביום אע"פ שנוטלו כמה פעמים [מהרי"ו]:
On bénira « sur la prise du loulav » et Chehéhiyanou avant de prendre l’etrog, afin de bénir avant l’acte ; ou l’on retournera l’etrog jusqu’après la berakha. « (Rema : » On bénira debout. On ne bénit qu’une fois le jour, même si on le prend plusieurs fois.)
לא יברך שהחיינו בשעת עשיית לולב אלא בשעת נטילתו:
On ne bénira pas Chehéhiyanou au moment de confectionner le loulav, mais au moment de le prendre.
אם עשה בית יד ונתן בו הלולב ונטלו שפיר דמי דלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה ובלבד שיהא דרך כבוד אבל אם אינו דרך כבוד כגון שנתן הלולב בכלי ונטלו לא יצא ואם כרך עליו סודר ונטלו או שכרך על ידו ונטלו יש אומרים דלא יצא: הגה ונהגו להחמיר להסיר התפילין [מהרי"ל] וטבעות מידם אבל מדינא אין לחוש הואיל ואין כל היד מכוסה בהן: [אגודה פ' מקום שנהגו]:
S’il s’est fait un manche et y a mis le loulav puis l’a pris, c’est bien : une prise par l’intermédiaire d’autre chose est une prise, pourvu que ce soit de manière honorable. Mais si ce n’est pas de manière honorable, par exemple s’il a mis le loulav dans un récipient et l’a pris, il ne s’est pas acquitté. S’il l’a enveloppé d’un foulard et l’a pris, ou s’il a enveloppé sa main et l’a pris, certains disent qu’il ne s’est pas acquitté. « (Rema : » On a coutume d’être strict et d’ôter les tefilin et les bagues de la main ; mais de par la loi on n’y aura pas égard, puisque toute la main n’en est pas couverte.)
ינענע בשעה שמברך וכן ינענע בהודו לה' פעם אחת [ומנענים בכל הודו שיאמרו] [טור והרא"ש] ובהודו לה' שבסוף שכופלים אותו שליח צבור והצבור מנענעין שני פעמים וכן באנא ה' הושיעה נא מנענעין שני פעמים לפי שכופלים אותו: הגה וי"א שהש"ץ מנענע ג"כ כשיאמר יאמר נא ישראל כו' אבל לא ביאמרו נא וכן נהגו: [הגהות אשירי פרק לולב הגזול ומהרי"ל ומנהגים]:
On agitera au moment où l’on bénit, et de même on agitera à Hodu la-ה' une fois — on agite à chaque Hodu que l’on dit — et au Hodu la-ה' de la fin, que l’officiant et le tsibbour répètent, on agite deux fois ; de même à Ana ה' hochia na on agite deux fois, parce qu’on le répète. « (Rema : » Certains disent que l’officiant agite aussi lorsqu’il dit Yomar na Israël etc., mais non à Yomrou na. C’est ainsi que l’on a coutume.)
הנענוע הוא שמוליך ידו מכנגדו והלאה וינענע שם שלשה פעמים בהולכה ושלשה פעמים בהובאה [טורף הלולב ומכסכס העלין בכל נענוע] [ר"ן פ' לולב הגזול] ואח"כ מטה ידו לצד אחר ועושה כן וכן לכל צד מארבע צדדין ומעלה ומטה: הגה וההולכה וההבאה היא עצמה הנענוע כי מוליך ומביא ג"פ לכל רוח [טור בשם גאון] ומטין ראש הלולב לכל צד שמנענע נגדו וכשמנענע למטה הופכו למטה ומקרי דרך גדילתן [ב"י] הואיל ומחזיק אותן בידו דרך גדילתן [ב"י] ויש מדקדין שלא להפוך הלולב כשמנענעין למטה [מהרי"ל וב"י בשם אביו וכן שמע ממהר"ר שכנא שראה כן ממהר"ר יעקב פולק וכ"כ בכתבי האר"י] והמנהג כסברא ראשונה וכן נ"ל עיקר:
L’agitation consiste à porter la main devant soi et plus loin, et à y agiter trois fois à l’aller et trois fois au retour — on secoue le loulav et l’on fait bruire les feuilles à chaque agitation —, puis l’on incline la main d’un autre côté et l’on fait de même, et ainsi pour chacun des quatre côtés, et en haut et en bas. « (Rema : » L’aller et le retour sont eux-mêmes l’agitation, car on va et l’on vient trois fois vers chaque vent. On incline la tête du loulav vers chaque côté où l’on agite en face ; et quand on agite vers le bas, on le retourne vers le bas, et cela s’appelle dans le sens de leur pousse, puisqu’on les tient en main dans le sens de leur pousse. Certains sont minutieux de ne pas retourner le loulav quand on agite vers le bas. L’usage suit le premier avis, et c’est à mon sens l’essentiel.)
יקיף דרך ימין בנענעו מזרח דרום מערב צפון:
On tournera par la droite en agitant : est, sud, ouest, nord.
צריך לחבר האתרוג ללולב בשעת נענועו ולנענע בשניהם יחד [וכל הנענועים אינן מעכבין ובאיזה דרך שנענע יצא בדיעבד]:
Il faut joindre l’etrog au loulav au moment de l’agitation et agiter des deux ensemble. Aucune des agitations n’est indispensable ; de quelque manière qu’on ait agité, on s’est acquitté bediavad (après coup).
ד' מינים הללו מעכבין זה את זה שאם חסר לו א' מהם לא יברך על השאר אבל נוטלן לזכר בעלמא בין ביום א' בין בשאר ימים [הרא"ש ורבינו ירוחם נ"ח ח"ג מהרי"ק שורש מ"א] ואם היו ארבעתן מצויים אצלו ונטלם אחד אחד יצא: הגה ובלבד שיהיו כולם לפניו [רמב"ם פ"ו] ויטול הלולב תחלה ויברך על הלולב ודעתו גם על האחרים [הרא"ש ור"ן ותשובת הרשב"א סימן קנ"ו] ואם סח ביניהם צריך לברך על כל אחד בפני עצמו [הגהות מיימוני]:
Ces quatre espèces s’empêchent l’une l’autre : s’il lui en manque une, il ne bénira pas sur le reste ; mais on les prend pour simple souvenir, le premier jour comme les autres jours. S’il les avait toutes les quatre auprès de lui et qu’il les a prises une à une, il s’est acquitté. « (Rema : » Pourvu qu’elles soient toutes devant lui. Il prendra d’abord le loulav et bénira sur le loulav, en ayant aussi en tête les autres. S’il a parlé entre elles, il doit bénir sur chacune à part.)
ואם חסר לו אחד מהמינים לא יקח מין אחר במקומו:
S’il lui manque l’une des espèces, il ne prendra pas une autre espèce à sa place.
לא יוסיף מין אחר על ארבעת המינים משום בל תוסיף:
On n’ajoutera pas une autre espèce aux quatre espèces, à cause de « tu n’ajouteras pas ».
לא יטול יותר מלולב אחד ואתרוג אחד אבל בערבה והדס מוסיף בה כל מה שירצה ויש מי שפוסל להניח הדס שוטה בלולב נוסף על השלשה בדין עבות ויש מתירין והמדקדקים אינם מוסיפים על שתי ערבות ושלשה הדסים עבות:
On ne prendra pas plus d’un loulav et d’un etrog ; mais à l’arava et au hadas on ajoute tout ce que l’on veut. Certains déclarent pasoul de mettre un hadas fou dans le loulav en plus des trois tiges touffues ; d’autres le permettent. Les minutieux n’ajoutent pas au-delà de deux aravot et trois hadassim touffus.