Quatre appelés aux sacrifices de la fête selon le sefeika deyoma ; Chabbat de Hol hamoed : tefila de Chabbat, Kohelet, deux sefarim et haftara de Gog.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
בחול המועד מוציאין ס"ת וקורים בו ארבעה בקרבנות החג של פרשת פנחס וביום ראשון של חולו של מועד קורא כהן וביום השני ולוי וביום השלישי וישראל חוזר וקורא וביום השלישי והרביעי קורא ספיקא דיומא וביום השני וביום השלישי ועל דרך זה קורים בשאר הימים: הגה וי"א ששנים הראשונים קורין בספיקא דיומא והשלישי קורא ביום המחרת והד' חוזר וקורא כל ספיקא דיומא דהיינו מה שקראו שנים הראשונים וכן אנו נוהגין וביום הז' הכהן קורא ביום החמישי לוי ביום הששי ישראל ביום השביעי והרביעי קורא ביום הששי ויום השביעי וכן אנו נוהגין [רש"י בשם רבותיו ומהרי"ו ומנהגים] ובארץ ישראל שאין שם ספיקא דיומא אין קורים בכל יום אלא קרבן היום בלבד כי ביום ב' הוא א' לחולו של מועד קורא כהן וביום השני והג' העולים אחריו חוזרים וקורים אותה פרשה עצמה ועל דרך זה בכל יום משאר הימים:
À Hol hamoed, on sort un sefer Torah et l’on y appelle quatre aux sacrifices de la fête, de la parasha Pinhas. Le premier jour de Hol hamoed, le kohen lit « U-vayom ha-sheni », le lévi « U-vayom ha-shelishi », et l’Israélite relit « U-vayom ha-shelishi » ; le quatrième lit le sefeika deyoma, « U-vayom ha-sheni » et « U-vayom ha-shelishi » ; et de cette manière on lit les autres jours. « (Rema : » Certains disent que les deux premiers lisent le sefeika deyoma, le troisième lit le jour suivant, et le quatrième relit tout le sefeika deyoma, c’est-à-dire ce qu’ont lu les deux premiers. C’est ainsi que nous pratiquons. Le septième jour, le kohen lit « U-vayom ha-hamishi », le lévi « U-vayom ha-shishi », l’Israélite « U-vayom ha-shevi'i », et le quatrième lit « U-vayom ha-shishi » et « U-vayom ha-shevi'i ». C’est ainsi que nous pratiquons. En terre d’Israël, où il n’y a pas de sefeika deyoma, on ne lit chaque jour que le sacrifice du jour seulement : le second jour, qui est le premier de Hol hamoed, le kohen lit « U-vayom ha-sheni », et le second et le troisième appelés après lui relisent cette même parasha ; et de cette manière chaque jour des autres jours.)
שבת של חולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפלל של שבת ואומר יעלה ויבא בעבודה ובמוסף אומר אתה בחרתנו ומפני חטאינו את יום המנוח הזה ואת יום חג הסוכות הזה וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים: הגה ונוהגין לומר קהלת בשבת של חול המועד או בשמיני עצרת אם איקלע בשבת [מהרי"ל] [וע"ל סי' ת"צ]:
Le Chabbat de Hol hamoed, à Arvit, Shaharit et Minha, on prie la tefila de Chabbat et l’on dit Yaalé veyavo dans le service. Au Moussaf, on dit « Tu nous as choisis » et « à cause de nos fautes », « ce jour de repos et ce jour de la fête de Soukot », et l’on conclut « qui sanctifie le Chabbat, Israël et les temps ». « (Rema : » On a coutume de dire Kohelet le Chabbat de Hol hamoed, ou à Chemini Atséret s’il tombe un Chabbat. Voir plus haut siman 490.)
מוציאין שני ספרים באחד קורין ראה אתה אומר אלי ומפטיר קורא קרבנו' של ספיקא דיומא ומפטיר ביחזקאל ביום בוא גוג:
On sort deux sefarim. Dans l’un on lit « Vois, tu me dis » ; le maftir lit les sacrifices du sefeika deyoma, et la haftara est dans Yehezkel : « au jour de la venue de Gog ».