Nombre de lampes, forme qui n’est pas un foyer, emplacement à la porte ou à la fenêtre, hauteurs, côté gauche, beit haknesset et portes multiples.
צריך ליזהר מאוד בהדלקת נרות חנוכה ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק:
Il faut veiller beaucoup à l’allumage des lampes de Hanouka. Même un pauvre qui vit de la tsedaka emprunte ou vend son vêtement et prend de l’huile pour allumer.
כמה נרות מדליק בלילה הראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל ליל' עד שבליל אחרון יהיו שמונ' ואפי' אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר: הגה וי"א דכל אחד מבני הבית ידליק (רמב"ם) וכן המנהג פשוט ויזהרו ליתן כל א' וא' נרותיו במקום מיוחד כדי שיהיה היכר כמה נרות מדליקין [מהר"א מפראג]:
Combien de lampes allume-t-on ? La première nuit, on allume une ; dès lors on ajoute une chaque nuit, jusqu’à ce qu’à la dernière nuit il y en ait huit. Même si les membres de la maison sont nombreux, on n’allumera pas davantage. (Rema : Certains disent que chacun des membres de la maison allume. Tel est l’usage répandu. On veillera à ce que chacun pose ses lampes en un endroit distinct, afin qu’il y ait distinction visible du nombre de lampes allumées.)
נר שיש לו שתי פיות עולה לו בשביל שנים:
Une lampe qui a deux becs lui compte pour deux.
מילא קערה שמן והקיפה פתילות אם כפה עליה כלי כל פתילה עולה בשביל נר אחד לא כפה עליה כלי אפילו לנר אחד אינו עולה לפי שהוא כמדורה: הגה ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות בשורה בשוה ולא בעגול דהוי כמדורה (הג"מ בשם סמ"ק) ומותר להדליק בפמוטות שקורין לאמפא מאחר שכל נר מובדל הרבה מחבירו [ת"ה סימן ק"ה] ויזהרו כשעושין נרות אפי' בשעוה שאין לדבקן ביחד ולהדליקן דהוי כמדורה [פסקי מהר"י ס"ה] אפי' בנרות של שבת וי"ט יזהרו שלא לעשות כן [אור זרוע]:
S’il a rempli une jatte d’huile et l’a entourée de mèches : s’il a coiffé dessus un récipient, chaque mèche compte pour une lampe ; s’il n’a pas coiffé dessus un récipient, elle ne compte même pas pour une seule lampe, car c’est comme un foyer. (Rema : Aussi faut-il veiller à dresser les lampes en rang droit, et non en cercle, car ce serait comme un foyer. Il est permis d’allumer dans des chandeliers qu’on appelle lampes, puisque chaque lampe est bien séparée de sa voisine. On veillera, quand on fait des lampes, même de cire, à ne pas les coller ensemble pour les allumer, car ce serait comme un foyer. Même pour les lampes de Chabbat et de Yom Tov, on veillera à ne pas faire ainsi.)
נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לר"ה מבחוץ אם הבית פתוח לר"ה מניחו על פתחו ואם יש חצר לפני הבית מניחו על פתח החצר ואם היה דר בעליה שאין לו פתח פתוח לר"ה מניחו בחלון הסמוך לר"ה ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה מניחו על שלחנו ודיו וצריך נר אחר להשתמש לאורו ואם יש מדורה אין צריך נר אחר ואם הוא אדם חשוב שאין דרכו להשתמש לאור המדורה צריך נר אחר:
On pose la lampe de Hanouka à la porte proche du domaine public, à l’extérieur. Si la maison s’ouvre sur le domaine public, on la pose à sa porte. S’il y a une cour devant la maison, on la pose à la porte de la cour. S’il habitait à l’étage, sans porte ouverte sur le domaine public, on la pose à la fenêtre proche du domaine public. Au temps du danger, où l’on n’est pas autorisé à accomplir la mitsva, on la pose sur sa table, et cela suffit. Il faut une autre lampe pour se servir de sa lumière. S’il y a un foyer, on n’a pas besoin d’une autre lampe. S’il est un homme considérable, dont l’usage n’est pas de se servir de la lumière d’un foyer, il lui faut une autre lampe.
מניחו למעלה מג' טפחים ומצוה להניחו למטה מעשרה טפחים ואם הניחו למעלה מעשרה טפחים יצא אבל אם מניחו למעלה מעשרים אמה לא יצא: הגה ואפילו לקחה כך דלוק והניחה למטה מכ' לא יצא דהדלקה עושה מצוה [ב"י בשם תוס']:
On la pose au-dessus de trois téfa’him. La mitsva est de la poser au-dessous de dix téfa’him. Si on l’a posée au-dessus de dix téfa’him, on est quitte. Mais si on la pose au-dessus de vingt amot, on n’est pas quitte. (Rema : Même si on l’a prise ainsi déjà allumée et qu’on l’a posée au-dessous de vingt, on n’est pas quitte, car c’est l’allumage qui accomplit la mitsva.)
מצו' להניחו בטפח הסמוך לפתח משמאל כדי שתהא מזוז' מימין ונר חנוכ' משמאל ואם אין מזוז' בפתח מניחו מימין ואם הניחו בדל' עצמו יניחנו מחציו של כניס' לצד שמאל: הגה ומיהו בזמן הזה שכולו מדליקין בפנים ואין היכר לבני רשות הרבים כלל אין לחוש כל כך אם אין מדליקין בטפח הסמוך לפתח ומ"מ המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם ואין לשנות אלא אם כן רבים בני הבית שעדיף יותר להדליק כל אחד במקום מיוחד מלערב הנרות ביחד ואין היכר כמה נרות מדליקין ומ"מ יזהר שלא להדליק במקום שמדליקין הנרות כל השנה כי אז לא יהיה היכר כלל ואף כי אין היכר רק לבני הבית מ"מ היכר קצת מיהא בעיא ובבית הכנסת מניחו בכותל דרום [או כנרות המנורה ומסדרן ממזרח למערב] [ת"ה סימן ק"ד ב"י] ומדליקין ומברכין [בבית הכנסת] משום פרסומי ניסא: הגה ואין אדם יוצא בנרות של בית הכנסת וצריך לחזור ולהדליק בביתו [ריב"ש סי' קי"א] נוהגין להדליק בביהכ"נ בין מנחה למעריב ויש נוהגין להדליק בע"ש קודם מנחה [כל בו ואבודרהם] אם רוצים למהר להתפלל לאחר שבירך הש" ץ והדליק אחד מהן יוכל השמש להדליק הנשארים והשליח צבור יתפלל. [מהרי"ל]:
La mitsva est de la poser dans le téfa’h proche de la porte, à gauche, afin que la mezouza soit à droite et la lampe de Hanouka à gauche. S’il n’y a pas de mezouza à la porte, on la pose à droite. Si on la pose dans le battant même, on la posera de la moitié de l’entrée vers la gauche. (Rema : Toutefois, de notre temps, où tous allument à l’intérieur et où il n’y a plus aucune distinction visible pour les gens du domaine public, on n’a plus tant à craindre si l’on n’allume pas dans le téfa’h proche de la porte. Néanmoins l’usage est d’allumer dans le téfa’h proche de la porte, comme de leur temps, et il ne faut pas changer, sauf si les membres de la maison sont nombreux : il vaut mieux alors que chacun allume en un endroit distinct, plutôt que de mêler les lampes ensemble sans distinction visible du nombre allumé. Néanmoins on veillera à ne pas allumer à l’endroit où l’on allume les lampes toute l’année, car alors il n’y aurait plus aucune distinction. Même s’il n’y a de distinction que pour les gens de la maison, il faut du moins une certaine distinction.) Au beit haknesset, on la pose au mur sud, ou comme les lampes de la Menora, et on les range d’est en ouest. On allume et l’on bénit, au beit haknesset, à cause de la publication du miracle. (Rema : Nul n’est quitte par les lampes du beit haknesset ; il doit encore allumer chez lui. On a l’usage d’allumer au beit haknesset entre Min’ha et Arvit. Certains ont l’usage d’allumer le vendredi avant Min’ha. Si l’on veut hâter la tefila, après que le chalia’h tsibbour a béni et qu’on en a allumé une, le chamach peut allumer les restantes et le chalia’h tsibbour prie.)
חצר שיש לו שני פתחים משני רוחות צריך להדליק בשתיהן מפני החשד ואם שני הפתחים ברוח אחד [והם בבית אחד] [כל בו] די לו באחד מהם: הגה ואם מדליק בשני פתחים אינו מברך רק באחד מהם ובשני מדליק בלא ברכה [ר"ן] מיהו בזמן הזה שכולם מדליקין בפנים ממש ואין היכר לבני רשות הרבים כלל אפי' יש לחצר או לבית הרבה פתחים לארבע רוחות אין מדליקין אלא פעם אחת בפנים כנ"ל וכן המנהג פשוט:
Une cour qui a deux portes de deux côtés : il faut allumer aux deux, à cause du soupçon. Si les deux portes sont du même côté, et qu’elles appartiennent à la même maison, une seule lui suffit. (Rema : S’il allume aux deux portes, il ne bénit qu’à l’une d’elles, et à la seconde il allume sans berakha. Toutefois, de notre temps, où tous allument vraiment à l’intérieur et où il n’y a plus aucune distinction visible pour les gens du domaine public, même si la cour ou la maison a beaucoup de portes vers les quatre côtés, on n’allume qu’une fois à l’intérieur, comme ci-dessus. Tel est l’usage répandu.)