On lit la Meguila la nuit et le jour. On interrompt même l'étude de la Torah pour l'entendre, sauf un mort de mitsva sans fossoyeurs.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
חייב אדם לקרו' המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום ושל לילה זמנה כל הלילה ושל יום זמנה כל היום מהנץ החמה עד סוף היום ואם קראה משעלה עמוד השחר יצא:
Chacun est tenu de lire la Meguila la nuit et de la relire le jour. Le temps de la lecture de nuit est toute la nuit ; celui du jour est tout le jour, du lever du soleil jusqu'à la fin du jour. Si on l'a lue dès que s'est levée la pointe de l'aube, on s'est acquitté.
מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה קל וחומר לשאר מצות של תורה שכלם נדחים מפני מקרא מגילה שאין לך דבר שנדחה מקרא מגילה מפניו חוץ ממת מצוה שאין לו קוברין [כדי צרכו] שהפוגע בו קוברו תחלה ואח"כ קורא: הגה וכל זה לא מיירי אלא בדאיכא שהות לעשות שתיהן אבל אם אי אפשר לעשות שתיהן אין שום מצוה דאורייתא נדחית מפני מקרא מגילה [ר"ן וב"י בשם תוס' ומהר"א מזרחי] והא דמת מצוה קודם היינו דוקא בדאפשר לו לקראה אח"כ [מהר"א מזרחי]:
On interrompt l'étude de la Torah pour entendre la lecture de la Meguila ; à plus forte raison les autres mitsvot de la Torah, qui sont toutes reculées devant la lecture de la Meguila. Rien n'est reculé devant la lecture de la Meguila, sauf un mort de mitsva qui n'a pas de fossoyeurs : celui qui le rencontre l'enterre d'abord, puis lit. (Rema : Tout cela n'est dit que s'il reste assez de temps pour faire les deux. S'il est impossible de faire les deux, aucune mitsva de la Torah n'est reculée devant la lecture de la Meguila. Et que le mort de mitsva passe avant, c'est seulement s'il est possible de lire ensuite.)