Trois berakhot avant la lecture ; Chéhéhèyanou surtout la nuit. Ne pas parler pendant la lecture. Un anos peut entendre dès plag hamin'ha.
Attention : ceci n’est pas la halakha. C’est seulement une synthèse des points de cette page. La halakha est donnée par les rabanim.
הקורא את המגילה מברך לפניה שלש ברכו' על מקרא מגילה ושעשה נסים ושהחיינו וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו: הגה וי"א אף ביום מברך שהחיינו [טור בשם ר"ת והרא"ש והמגיד] [וכן נוהגין בכל מדינות אלו ואחד יכול לברך ושני קורא] [הגהות אשירי פ"ב] ולאחריה נוהגים לברך הרב את ריבנו וכו' אם לא בירך לא לפניה ולא לאחריה יצא: הגה ונהגו לומר בלילה אשר הניא אבל לא ביום [כל בו וב"י בשם א"ח] ואין לברך אחריה אלא בצבור:
Celui qui lit la Meguila bénit avant elle trois berakhot : על מקרא מגילה, שעשה נסים et שהחיינו. Le jour, on ne répète pas שהחיינו. (Rema : Certains disent que même le jour on bénit שהחיינו. Ainsi on pratique dans tous ces pays. L'un peut bénir et l'autre lire.) Après elle, on a l'usage de bénir הרב את ריבנו etc. Si l'on n'a béni ni avant ni après, on s'est acquitté. (Rema : On a l'usage de dire la nuit אשר הניא, mais non le jour. On ne bénit après elle qu'au tsibbour.)
אין לשוח בעוד שקורין אותה:
On ne parlera pas pendant qu'on la lit.
אע"פ שיצא כבר מברך להוציא את אחר י"ח:
Même si l'on s'est déjà acquitté, on bénit pour acquitter un autre.
מי שהוא אנוס קצת ואינו יכול לילך לבהכנ"ס וצריך להמתין עד אחר שקראו הקהל וקשה עליו לישב בתעני' כל כך יכול לשמוע קריאתה מבעוד יום מפלג המנחה ולמעלה: הגה אבל אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה אפי' התענית קשה עליו (תה"ד סי' ק"ט):
Celui qui est un peu anos (contraint) et ne peut aller au beit haknesset, et doit attendre que l'assemblée ait lu, et qu'il lui est pénible de rester à jeun si longtemps, peut entendre la lecture de jour encore, à partir de plag hamin'ha et au-delà. (Rema : Mais il est interdit de manger avant d'avoir entendu la lecture de la Meguila, même si le jeûne lui est pénible.)